התיישנות תביעת ביטוח תאונות אישיות

אחת השאלות המקדמיות הנשאלות בכל תביעה המוגשת בישראל ובפרט תביעת ביטוח תאונות אישיות, היא שאלת ההתיישנות. בהתאם להוראות החוק, היה ותביעה מסוימת התיישנה, הרי שחברת הביטוח זכאית לטעון כנגד המבוטח כי היא איננה חייבת לשלם לו שום פיצוי כספי וזאת אך ורק מן הטעם כי התביעה התיישנה.

ראוי לציין כי זכותה זו של חברת הביטוח עומדת לה גם במקרה שבו עומדת למבוטח זכות מוצדקת ונכונה לקבל פיצוי. ואולם, שעה שהמבוטח הגיש את תביעתו באיחור, הרי שפעולה טכנית זו מבטלת את זכותו המהותית לזכות בפיצוי.

תביעת ביטוח תאונות אישיות מתיישנת בתוך שלוש שנים

דיני ההתיישנות קבועים בשורה רחבה של חוקים. העיקרי שבהם הוא חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן - "חוק ההתיישנות").

באופן עקרוני, בהתאם לחוק ההתיישנות הרי שתביעה מתיישנת בתוך 7 שנים. אבל, בכל הנוגע לתביעות ביטוח, הרי שהחוק קובע הסדר אחר. שכן, חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 (להלן - "חוק חוזה הביטוח") מעמיד את תקופת ההתיישנות על 3 שנים בלבד.

מבוטחים רבים אינם מודעים להבדל שבין תקופת ההתיישנות הכללית (7 שנים) ולעומת תקופת ההתיישנות הספציפית בתביעות ביטוח (3 שנים). משכך, במקרים רבים נמצא כי תביעות מבוטחים נדחו רק מפאת כך שהן הוגשו באיחור וזאת רק בשל טעות המבוטחים לסבור כי עמדו להם 7 שנים להגיש את התביעה.

בביטוח תאונות אישיות לתלמידים התביעה מתיישנת רק בגיל 21

על אף העובדה כי תביעת ביטוח מתיישנת בתוך 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח, המחוקק היה ער לעובדה כי ביחס לקטינים קיימת הצדקה שלא להחיל עליהם את תקופת ההתיישנות הרגילה של 3 שנים.

בהקשר זה מורה סעיף 10 לחוק ההתיישנות כי "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה".

הטעם העיקרי העומד מאחורי ההסדר המיוחד בחוק ביחס לקטינים הוא כי מדובר באוכלוסייה אשר אינה מסוגלת לדאוג לעצמה וכלל אינה מודעת לזכויותיה. משכך, המחוקק קבע כי לגבי קטינים, מירוץ ההתיישנות יתחיל רק בהגיעם לגיל 18 שנים, קרי, כשהם יהפכו מקטינים לבגירים ויוכלו לנהל את ענייניהם באופן עצמאי וללא תלות בהוריהם.

רוצה לעצור את מירוץ ההתיישנות? תגיש תביעה לביהמ"ש!

היה וקרה מקרה ביטוח, על מנת לעצור את מירוץ ההתיישנות הרי שעל התובע להזדרז ולהגיש את תביעת ביטוח התאונות האישיות לבית המשפט המוסמך. מבוטחים רבים אינם מודעים גם לכלל זה ובתום לב סבורים כי פניה לחברת הביטוח נחשבת תביעה העוצרת את מירוץ ההתיישנות.

ואולם, כפי שנקבע בפסיקה, על מנת להימנע מהתיישנות התביעה, קיימת חובה על המבוטחים להגיש תביעה לבית משפט, שכן רק פעולה זו מונעת מתביעה להתיישן.

חריגים לתקופת ההתיישנות בביטוח תאונות אישיות

• מבוטח שהוא קטין - בהתאם לסעיף 10 לחוק ההתיישנות וכפי שהוסבר לעיל, ביחס לקטינים תקופת ההתיישנות מתחילה רק בגיל 18 שנים ולא לפני כן.

• הסכמה של חברת הביטוח - כאשר חברת הביטוח נתנה הסכמתה בכתב כי התביעה לא התיישנה או כי היא התירה את בירור התביעה על אף התיישנותה, הרי שניתן יהיה לברר את זכויות המבוטח גם אם התביעה התיישנה בפועל.

• התיישנות שלא מדעת - לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, במקרים בהם עובדות התביעה לא היו ידועות למבוטח, הרי שהתקופה תתחיל להימנות רק מן היום בו נודעו לו עובדות התביעה. במקרים שכאלה, בית המשפט יבחן אילו עובדות לא היו ידועות למבוטח והאם הגילוי המאוחר הינו כתוצאה מרשלנותו.

• ליקוי נפשי או שכלי - סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע כי במקרים אשר בהם המבוטח סבל מליקוי נפשי או שכלי הרי שתקופה זו לא תבוא בחישוב תקופת ההתיישנות, באופן עקרוני.

• חוסר תום לב - במקרים אשר בהם נמצא כי חברת הביטוח התנהלה בחוסר תום לב ולרבות כאשר הטעתה את המבוטחים בנוגע לתקופת ההתיישנות או לא ציינה זאת בפניהם, כאשר הייתה עליה חובה לעשות כן, הרי שבתי המשפט נהגו לדחות את טענת ההתיישנות ואפשרו למבוטחים לנהל תביעה כנגד חברות הביטוח.

שאלת תחולתה של תקופת ההתיישנות על תביעתם של המבוטחים אינה שאלה שיש להקל בה ראש. קיימים לדיני ההתיישנות כללים רבים ועיקריהם נפרסו בפניכם לעיל. על מנת להימנע מהיקלעות למצב שבו תביעתכם תתיישן, חשוב להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בדיני ההתיישנות בכלל ובפרט ביחס לתביעות ביטוח תאונות אישיות.

יודגש, כי במקרים רבים הסתבר שמבוטחים שלא היו מיוצגים כשלו בניסיונם להתגבר על טענת ההתיישנות ובעוד שמבוטחים אשר היו מיוצגים, במקרים זהים כמעט, הצליחו לנצח את חברות הביטוח ולזכות בכספים המגיעים להם.

יש לך שאלות נוספות? נשמח לענות!