התיישנות תביעת ביטוח חבות מעבידים

סוגיה חשובה הנבחנת עם תחילתה של כל תביעה היא סוגיית ההתיישנות. משמעות העובדה כי תביעה התיישנה היא כי על אף זכותו של המבוטח לקבל פיצוי, הרי שחברת הביטוח תהא פטורה מלשלם לו כל פיצוי.

כלומר, היה וחלף פרק הזמן הקבוע בחוק, בין מועד קרות מקרה הביטוח לבין המועד בו הוגשה תביעת ביטוח חבות מעבידים, הרי שעל אף קיומה של פוליסת הביטוח, חברת הביטוח לא תיכנס בנעליו של המעביד ולא תעניק שום פיצוי כספי. כך יוצא כי מעביד אשר שילם פרמיות חודשיות בגין ביטוח חבות מעבידים, ימצא עצמו חשוף כלפי עובדיו וזאת אך ורק מן הטעם שאיחר במועד הגשת התביעה.

למען שלמות התמונה יצוין כי חבות המעביד הינה ביחס לסכומים שהינם מעבר לסכומי הפיצוי המשולמים לעובד על ידי המוסד לביטוח הלאומי.

תביעת ביטוח מעבידים מתיישנת רק כשתביעת העובד מתיישנת

בכל הנוגע לדיני ההתיישנות, מרבית המבוטחים סבורים כי עומדת להם תקופה בת 3 שנים וזאת כפי שמורה סעיף 31 בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן- "חוק חוזה הביטוח"). אבל, בכל הנוגע להתיישנות תביעת ביטוח מעבידים, הרי שסברה זו הינה שגויה מעיקרה וזאת שעה שהמחוקק קבע כי בתביעות ביטוח חבות מעבידים, התביעה לא תתיישן בטרם התיישנה תביעת העובד.

נציין בהקשר זה את סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח - "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח".

הגם שהוראת חוק זו ברורה לכאורה, חברות הביטוח טענו בעבר בבתי המשפט כי תקופת ההתיישנות הינה 3 שנים בלבד, על סמך הוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח.
אבל, בתי המשפט דחו טענה זו ופסקו כי סעיף 70 בחוק חוזה הביטוח גובר על סעיף 31 האמור.

שהרי, סעיף 70 בחוק נקבע לאור כוונת המחוקק להאריך את תקופת ההתיישנות ביחס לתביעות חבות מעבידים אל מעבר לתקופת ההתיישנות הרגילה של תגמולי ביטוח. וזאת שעה שעילת התביעה של המעביד כנגד חברת הביטוח קשורה בקשר ישיר עם התביעה העצמאית של העובד עצמו.

לכן, נקבע כי, כל עוד תביעת העובד לא התיישנה, הרי שתביעת המעביד לא התיישנה גם כן.

ההתיישנות חלה תוך 7 שנים ממועד התאונה

לאור הוראות חוק חוזה הביטוח ועמדת בתי המשפט ביחס לכך, הרי שהכלל בכל הנוגע להתיישנות תביעת ביטוח מעבידים הינו כי התביעה מתיישנת רק ביום בו התיישנה תביעת העובד.

המשמעות הינה כי התביעה תתיישן בתוך 7 שנים מיום בו קמה לעובד זכות להגיש תביעה בגין תאונת העבודה שנגרמה לעובד. התקופה האמורה הינה על סמך סעיף 5(1) בחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן- "חוק ההתיישנות") אשר קוצב את תקופת ההתיישנות על 7 שנים ולא 3 שנים כבכל תביעת תגמולי ביטוח אחרת.

רק תביעה בבית משפט עוצרת את מירוץ ההתיישנות

היה ואירע מקרה ביטוח, על מנת שהמבוטח יוכל לעצור את מרוץ ההתיישנות, הרי שעליו לרוץ ולהגיש תביעה לבית המשפט המוסמך. ויודגש - רק תביעה לבית המשפט בעניין ביטוח חבות מעבידים עוצרת את תקופת ההתיישנות.

במקרים לא מועטים נמצא כי מבוטחים איחרו בהגשת תביעות ביטוח חבות מעבידים, זאת אך ורק מן הטעם שסברו כי בעת שפנו לחברת הביטוח הרי שמירוץ ההתיישנות נעצר.

חריגים לתקופת ההתיישנות

הסכמה - היה וחברת הביטוח הודיעה בכתב כי איננה מתנגדת להגשת התביעה מפאת טענת ההתיישנות, הרי שניתן לברר את זכויותיו של המעביד גם אם התביעה התיישנה.

גיל העובד - במקרים בהם העובד היה קטין, תקופת ההתיישנות תימנה רק בהגיעו לגיל 18 ובכל מקרה לא תסתיים לפני הגיע העובד לגיל 25. שעה שכך, הרי שתביעת המעביד מכוח ביטוח חבות מעבידים, לא תתיישן טרם מועד זה גם כן.

התיישנות שלא מדעת - לאור סעיף 8 בחוק ההתיישנות נקבע כי מקום בו העובד לא היה מודע לעובדות התביעה, הרי שתקופת ההתיישנות תימנה רק מיום בו נודעו לו כלל העובדות המאפשרות לו להגיש תביעה. כלל זה בדבר התיישנות שלא מדעת חל גם על המעביד עצמו.

ליקוי נפשי או שכלי - לאור הוראותיו של סעיף 11 בחוק ההתיישנות הרי שמקום בו העובד היה תחת אי כשירות נפשית או שכלית, הרי שהתביעה לא תתיישן עד להחלמתו, באופן עקרוני. לאור אופיו המיוחד של ביטוח מעבידים ייאמר כי ניתן לטעון כי תביעת המעביד לא תתיישן גם אם המעביד עצמו היה תחת ליקוי נפשי או שכלי.

תום לב - קיימים מקרים שבהם חברות הביטוח לא טרחו להודיע למבוטחים כי תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים, זאת למרות שהצדדים ניהלו משא ומתן תקופה ארוכה וללא שהוגשה תביעה לבית המשפט.

במקרים מעין אלו ואחרים, בהם נמצא כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב ולמעשה הטעתה את המבוטחים, הרי שבתי המשפט בוחנים בחיוב דחייתה של טענת ההתיישנות ומאפשרים למבוטחים לברר את טענותיהם עד תום.

לכאורה שאלת התיישנותה של תביעת חבות מעבידים אינה סבוכה. בפועל ולאור הכללים הרבים ומערכות הדינים המשולבות החלות על ביטוח חבות מעבידים, הרי שאופן יישום כלל ההתיישנות ואכיפתו ביחס לכל מקרה ומקרה מהווה משימה המצריכה מיומנות, ידע וניסיון משמעותי בתחום.

משכך, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני ההתיישנות ובפרט עו"ד הבקי בכל הנוגע לביטוח חבות מעבידים.

לא ניתן להשוות מצבו של מבוטח אשר מתנהל לבדו מול חברת הביטוח אל מול מצבו של מבוטח אשר שוכר עורך דין הבקי בתחום ואשר פועל בשמו מול חברת הביטוח והנתונים מלמדים שהתנהלות מול המבטחות בעזרת עו"ד, משפרת משמעותית את הסיכוי להשיג את כספי הפיצויים המגיעים למבוטח ושעבורם שילם במשך השנים.

שאלות נוספות? מומחי הביטוח שלנו כאן בשבילכם!