ביטוח חבות מעבידים הינו ביטוח שנועד לבטח מעסיקים מפני תביעות נזיקין שמוגשות נגדם על ידי עובדיהם בגין נזקים שנגרמו להם עקב פגיעת עבודה, כלומר, תאונת עבודה או מחלת מקצוע, שאירעה להם עקב רשלנות המעסיק.
הביטוח נועד לכסות את תשלומי הפיצויים שייפסקו לעובדים במסגרת התביעות הללו בגין הנזקים הפיזיים, הנפשיים, או השכליים, שייגרמו להם עקב פגיעת העבודה וכן את ההוצאות הסבירות של ההגנה המשפטית של המעסיק במסגרת התביעות הללו וזאת כפי שיפורט להלן.
הכיסוי העיקרי של ביטוח חבות מעבידים הינו כיסוי תשלומי הפיצויים שייפסקו לעובדים שהגישו תביעת נזיקין כנגד המעסיק שלהם בגין נזקי פגיעת עבודה, קרי, תאונת עבודה או מחלת מקצוע, שאירעה להם בשל רשלנות המעסיק.
מבחינה פורמאלית, הפוליסות נוהגות בדרך כלל לציין שהן מכסות פיצויים בגין נזק גופני, נפשי, או שכלי וכן מוות, שנגרמו לעובד שמפורט ברשימה עקב תאונה או מחלה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו, בתקופת הביטוח.
תאונת עבודה הינה תאונה חד פעמית שנגרמה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, לרבות בדרך אליה וממנה. לדוגמא, כאשר פועל ייצור נחתך קשות על ידי מכונה עליה עבד.
מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמה לעובד עקב חשיפה ממושכת לתנאי עבודה מזיקים וזאת בהתאם לחוק המוסד לביטוח לאומי ותקנותיו. לדוגמא, כאשר פועל ייצור נחשף במשך תקופה ארוכה לרעש מאוד גבוה, אשר גרם לו לליקוי שמיעה.
ככלל, עובד שנפגע עקב פגיעת עבודה זכאי לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ללא קשר לשאלה מי נושא באחריות לפגיעת העבודה.
אולם, אם פגיעת העבודה אירעה בשל רשלנות המעסיק, שלא הקפיד על כללי הבטיחות שנדרשים ממנו לפי החוק, העובד רשאי לתבוע גם את המעסיק וזאת בנוסף לתביעה של המוסד לביטוח לאומי.
עם זאת, במידה והתביעה תתקבל וייפסקו לעובד פיצויים מטעם המעסיק, יש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובד.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי במידה והתאונה התרחשה גם עקב התרשלותו של העובד, אז ייפסק לו אשם תורם בשיעור מסוים, אשר יקוזז אף הוא מסכום הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובד.
במסגרת הליך ת"א 13725-09-16 פלוני נ' דנינו חנניה - נגריית המרהט והראל חברה לביטוח בע"מ,הוגשה תביעת נזיקין על ידי עובד בגין תאונת עבודה שאירעה לו בנגריה בה עבד. התביעה הוגשה כנגד הבעלים של הנגריה וחברת הביטוח הראל שביטחה אותו בביטוח חבות מעבידים.
במסגרת תאונת העבודה, נפגע העובד ממסור ממונע עם דיסק עליו עבד באופן שפגע קשות באצבעות כף ידו השמאלית ובאופן אשר בדיעבד אף הצריך את קטיעת אחת מהן.
בית המשפט קבע כי המעסיק התרשל כלפי העובד בכך שהוא לא דאג להתקין מגן על המסור וכי אילו הוא היה מקיים את חובתו להרכיב המגן על המסור במקום המיועד לכך וכן להנהיג נוהלי עבודה ברורים, סביר להניח שהנזק היה יכול להימנע.
בנוסף, לא מצא בית המשפט מקום לייחס לעובד אשם תורם וזאת לאור הפסיקה שמטילה אחריות על העובד בשל אשם תורם רק במקרים ברורים בהם אשמו של העובד כגורם לתאונה בולט לעין, מה שלא אירע במקרה דנן.
בהתאם לכך נפסקו לעובד פיצויים כוללים בסך של 543,960 ₪, אשר בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה וגמלת נכות כללית, בסך של 66,263 ₪, הועמדו על סך של 477,700 ₪.
בנוסף, נפסקו לעובד החזר הוצאותיו בגין תשלום למומחים בהתאם לקבלות שיציג וכן החזר האגרה ששולמה, משוערכת ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ על סכום הנזק לאחר ניכויים וכן תשלום יתרת האגרה בתיק.
הכיסוי השני של ביטוח חבות מעבידים נועד לכסות הוצאות משפטיות סבירות שהוצאו על ידי המעסיק לשם ההגנה המשפטית שלו בפני תביעת נזיקין שהוגשה נגדו על ידי עובדיו.
במסגרת הליך ת.א. 55774/07 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' לוי צ'לבי בע"מ, נדונה פרשנות של סעיף בפוליסה חבות מעבידים, אשר לא היה ברור מלשונו מתי על המעסיק / המבוטח לשלם דמי השתתפות עצמית בגין תשלום הוצאות משפטיות.
חברת הביטוח טענה שעליו לשלם דמי השתתפות עצמית בכל מקרה ואילו המבוטח טען שעליו לשלמם רק במקרה ותביעת העובד נגדו נדחתה.
בית המשפט אימץ את הפרשנות של המבוטח לפיה אין לחייבו בתשלום השתתפות עצמית כאשר נדחתה התביעה נגדו וזאת בהתבסס על תכלית ההסכם, שיקולים ציבוריים ומדיניות ראויה וכן בשל לשון הפוליסה.
זאת בהסתמך על הכלל שבמקרה של מחלוקת וספק יש לפרש את פוליסת הביטוח נגד מנסחה. כלומר, יש לפרש את הפוליסה במשמעות הנוחה יותר למבוטח.