אחת הסוגיות החשובות בכל תביעה ביטוחית היא סוגיית ההתיישנות. המשמעות של התיישנות תביעת ביטוח מנהלים היא כי מקום בו הוגשה תביעת הביטוח לאחר חלוף המועד אשר נקבע על ידי המחוקק, הרי שחברת הביטוח תהא פטורה מלפצות את המבוטח בכל סכום שהוא.
ויודגש, זכותה זו של חברת הביטוח לחמוק מן הפיצוי בשל התיישנות התביעה, עומדת לה גם מקום בו המבוטח זכאי בפועל לקבל את הפיצוי אלמלא ההתיישנות.
על פי דיני ההתיישנות הכלליים, תביעה כספית מתיישנת בתוך 7 שנים. ואולם, בתחום הביטוח, קיימים דיני התיישנות ספציפיים. אלו מצויים בסעיף 31 בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - "חוק חוזה הביטוח").
סעיף 31 בחוק חוזה הביטוח קובע כי תביעת ביטוח מנהלים מתיישנת בתוך 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח. כלומר, ביום האירוע הביטוחי, מתחיל מירוץ בן 3 שנים ואשר בסיומו התביעה מתיישנת.
בהקשר זה יוער כי מחלוקות רבות המתגלעות בין חברות הביטוח למבוטחים, נוגעות לשאלה באיזה מועד בדיוק מתחיל מירוץ ההתיישנות. ואולם, התשובה לשאלה זו משתנה ממקרה למקרה. זאת שעה שביטוח מנהלים כולל מספר סוגי כיסוי, הרי שמועד תחילת המרוץ משתנה בהתאם לסוג הכיסוי בגינו הוגשה התביעה:
פיצוי בשל יציאה לפנסיה - הכיסוי העיקרי בביטוח המנהלים הוא פיצוי בעת יציאת המבוטח לפנסיה. משכך, מועד תחילת מירוץ ההתיישנות הוא ביום יציאתו לפנסיה והחל ממועד זה יש לספור 3 שנים עד להתיישנות תביעת ביטוח מנהלים.
פיצוי בשל מוות - הכיסוי המשני בביטוח המנהלים הוא כיסוי ריסק מוות. מדובר בכיסוי ביטוחי אשר קובע כי במותו של המבוטח, המוטבים בפוליסה זכאים לקבל פיצוי כספי. שעה שכך, הרי שמועד תחילת מירוץ ההתיישנות הוא ביום מותו של המבוטח וממועד זה עמודות לרשות המוטבים 3 שנים להגיש את תביעת ביטוח המנהלים.
פיצוי בשל אובדן כושר עבודה - כיסוי נוסף ואשר נמכר גם במסגרת ביטוח מנהלים, הוא כיסוי בגין אובדן כושר עבודה. בניגוד לכיסויים הקודמים, הרי שמועד תחילת מירוץ ההתיישנות אינו מוגבל לנקודה מסוימת בזמן, אלא מתחיל מחדש ביחס לכל מועד בו המבוטח היה תחת אובדן כושר עבודה. כלומר, בכל חודש בו המבוטח תחת אובדן כושר עבודה, מתחיל המירוץ מחדש.
כלל נוסף אשר חשוב להכיר בכל הנוגע לתקופת ההתיישנות המקוצרת, הוא כי המחוקק אסר על חברות הביטוח לקצר את התקופה. כך שבכל מקרה שבו ביטוח מנהלים יכלול סעיף הקובע תקופת התיישנות הקצרה מ-3 שנים, הרי שבתי המשפט יורו על ביטול הסעיף ויאפשרו למבוטח ליהנות מתקופת התיישנות בת 3 שנים ולא יום אחד קודם לכך.
מבוטחים רבים סבורים כי עם פנייתם לחברת הביטוח הם אינם צריכים לבצע פעולות נוספות במטרה לשמור על זכויותיהם. אבל, התנהלות זו של המבוטחים מעמידה אותם בסכנה.
שהרי, על מנת למנוע מתביעתם להתיישן עליהם לרוץ ולהגיש את תביעת ביטוח המנהלים לבית המשפט המוסמך. רק פעולה זו תעצור את מרוץ ההתיישנות ותמנע מחברת הביטוח לחמוק מחובתה על פי פוליסת הביטוח.
על אף הכלל לפיו תביעה מתיישנת בתוך 3 שנים, הרי שניתן להאריך את התקופה וזאת באחד מן המקרים הבאים:
היעדר מודעות מצדו של המבוטח - כאשר המבוטח אינו מודע לזכויותיו על פי פוליסת ביטוח מנהלים או שאינו יודע כלל על קיומה, הרי שמרוץ ההתיישנות מתחיל רק במועד הראשון בו עלה כי קיימת מודעות אצל המבוטח.
ליקוי נפשי של המבוטח - במקרה שבו נמצא כי המבוטח סבל מליקוי נפשי אשר שלל ממנו את היכולת לתפקד, הרי שפרק הזמן בו סבל מהליקוי הנפשי, לא יימנה לצורך מירוץ ההתיישנות והמועד יידחה לאחר החלמת המבוטח.
חוסר תום ליבה של המבטחת - מקום בו חברת הביטוח התנהלה בחוסר תום לב כלפי המבוטח, הרי שבתי המשפט נוהגים לפסוק כי חוסר תום הלב גורם לדחיית טענת ההתיישנות. דוגמא לכך היא חברת ביטוח אשר מנהלת משא ומתן עם המבוטח זמן רב ולא טורחת לגלות לו כי קיימת סכנת התיישנות על תביעתו, אלא נזכרת להעלות טענה זו רק לאחר שתביעת ביטוח המנהלים התיישנה.
הסכמת המבטחת להיעדר התיישנות - ככל שקיימת הסכמה בכתב מאת חברת הביטוח כי היא תמנע מלטעון להתיישנות התביעה, הרי שדי בכך כדי להחריג את התביעה מכלל ההתיישנות בן 3 השנים.
תביעת ביטוח מנהלים איננה הליך טכני ופשוט וזאת בייחוד שעה שהיא כוללת מספר סוגי כיסויים ביטוחיים. משכך ובמקרים לא מועטים, נמצא כי מבוטחים אשר ניסו להתמודד לבדם עם חברות הביטוח, הפסידו ונותרו ללא כל פיצוי וזאת אך ורק משום שאינם בקיאים בדיני ההתיישנות.
על כן, קיימת חשיבות רבה להיוועצות עם עורכי דין הבקיאים בתחום דיני הביטוח בכלל ובפרט עורכי דין המנוסים בתביעות ביטוח מנהלים. כך למשל, מבוטחים רבים אינם מודעים לכך כי במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעת ביטוח מנהלים גם על ידי קרובי משפחתו של המבוטח וזאת אפילו אם המבוטח עודנו בחיים.
זקוקים למידע נוסף? פנו לשיחת ייעוץ עם עו"ד מומחה ללא התחייבות!