אחד האמצעים הננקטים על ידי חברות הביטוח בבואן לדחות תביעות מבוטחים הוא שימוש בטענת ההתיישנות. ויוסבר, תביעת ביטוח מחלות קשות אשר התיישנה היא תביעה אשר תידחה במלואה וללא כל קשר למצבו הרפואי של המבוטח, אפילו אם שילם את פרמיות הביטוח כל ימי חייו.
המשמעות של תביעה אשר התיישנה היא כי בין המועד בו אירע מקרה הביטוח ועד למועד בו הוגשה התביעה בפועל, חלף פרק הזמן הקבוע בחוק.
הרציונל אשר עמד בפני המחוקק בעת שקבע כי זכותו של המבוטח לקבל תגמולי ביטוח קצובה בזמן, היה שלא לחייב את חברות הביטוח לשמור רזרבות כספיות עצומות לצורך קיום תביעות ביטוח מאוחרות. שהרי, דבר שכזה היה מעמיד אותן בסכנת קיום.
על אף העובדה כי מרבית המבוטחים מודעים לכך שתביעת ביטוח נדונה להתיישנות, הרי שרבים מהם אינם מודעים כלל כי תקופת ההתיישנות עומדת על 3 שנים בלבד. מרביתם סבורים כי תקופת ההתיישנות היא 7 שנים וזאת בהסתמך על דיני ההתיישנות הכלליים, אשר מצויים בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.
אבל, חוק ההתיישנות הינו חוק כללי ובכל הנוגע לדיני הביטוח, קיים חוק ספציפי והסדר מיוחד הנועד להתיישנות. המדובר בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. חוק זה קובע בסעיף 31 שבו, כי תביעת ביטוח מחלות קשות מתיישנת בתוך 3 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח.
פרק הזמן של 3 השנים מכונה 'מירוץ ההתיישנות' והוא משקף את התחרות שבין המבוטח לחברת הביטוח בטרם התביעה תתיישן.
המועד בו מתחילים למנות את 3 השנים הוא היום הראשון בו קמה למבוטח עילת תביעה. על פי הדין החל כיום, עילה שכזו קמה עם גילויה של המחלה ובלבד שהמבוטח לא נהג ברשלנות בכל הנוגע לגילוי המחלה. ראוי לציין כי המחוקק התיר לחברות הביטוח לקבוע כללים אחרים ואשר מיטיבים עם המבוטח.
למשל, המועד יכול להתחיל רק כאשר המבוטח החל לקבל את הטיפול כנגד המחלה בפועל. משכך, קיימת חשיבות רבה לבחון את פוליסת ביטוח מחלות קשות וזאת בטרם הסקת מסקנה סופית בנוגע לשאלה האם תביעה מסוימת התיישנה.
סוגיה נוספת אשר מבוטחים רבים אינם מודעים אליה היא העובדה כי על מנת לעצור את מירוץ ההתיישנות, הם מחויבים להגיש תביעת ביטוח מחלות קשות לבית המשפט.
משכך, נמצא כי במקרים לא מועטים תביעות ביטוח מחלות קשות התיישנו וזאת למרות שהמבוטחים פנו לחברות הביטוח בטרם חלפו 3 השנים. זאת רק מן הטעם כי תביעותיהם לבית המשפט הוגשו לאחר שחלפו 3 השנים ומפאת זאת בלבד.
על אף הכלל הנוקשה כי תביעת ביטוח מחלות קשות מתיישנת בתוך 3 שנים בלבד, הרי שקיימים כלים מגוונים העומדים לרשות המבוטחים כדי לנצח את טענת ההתיישנות ואלו העיקרים שבהם:
דרישה מחברת הביטוח - האמצעי החשוב ביותר אשר באמצעותו ניתן לעצור את מירוץ ההתיישנות הוא לשלוח דרישה לחברת הביטוח כי לא תעלה כנגד המבוטח את טענת ההתיישנות. משכך, עורכי דין רבים המייצגים בתביעות ביטוח מחלות קשות פונים ממש עם תחילת הייצוג לחברות הביטוח ודורשים שהן לא יטענו כי התביעה התיישנה.
מצבו של המבוטח - בחוק ההתיישנות קיימים פרקי זמן מוגדרים אשר בהתקיימם, מירוץ ההתיישנות ידחה לאחר סיומם. ביניהם, כאשר המבוטח היה לוקה בנפשו או תחת מחלה חמורה, כאשר המבוטח היה חסר מודעות לזכותו לתבוע את חברת הביטוח או כאשר היה ממונה לו אפוטרופוס ואשר זה לא היה מודע לזכויות המבוטח.
התנהלות חברת הביטוח - לעיתים נמצא כי הסיבה לפיה תביעה התיישנה נעוצה דווקא בהתנהלות חברת הביטוח. למשל, כאשר זו ניהלה עם המבוטח התכתבות ארוכה, שלחה אותו לבדיקות אצל מומחה מטעמה ובכל הזמן הזה לא טרחה לגלות לו, כי כל זאת לא עוצר את מירוץ ההתיישנות. בתי המשפט נוהגים במקרים מעין אלו לקבוע כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב ולכן התביעה לא התיישנה.
נבהיר שכדי לנצח את טענת ההתיישנות חשוב ביותר להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתביעות ביטוח ובפרט בתביעות ביטוח מחלות קשות. שהרי, רק מי שבקי בתחום ויודע להתמודד עם כל טענות חברות הביטוח, תוך בחינה מדוקדקת של כלל המסמכים הרפואיים על כל הפרטים שבהם, יוכל להבטיח למבוטח כי כלל זכויותיו יישמרו והוא יזכה לקבלת תגמולי ביטוח במלואם.
אנו מזמינים אתכם להיוועץ עמנו בטרם תפנו לחברת הביטוח בתביעת ביטוח מחלות קשות.